אנדומטריוזיס

אנדומטריוזיסאנדומיטריוזיס הינה מחלה שמקורה בתאים של רירית הרחם. כתוצאה מהמחלה ישנה התפשטות של רירית הרחם לרקמות בהן היא לא אמורה להימצא. תופעה זו, אשר מופיעה ב-15% מהנשים בעולם שנמצאות בגיל הפוריות, גורמת לכאבים עזים, קשיים בכניסה להריון, נזקים לאיברים פנימיים ולעיתים נדירות גם להתמרה סרטנית. אנדומטריוזיס היא מחלה אוטואימונית, בדומה למחלות אחרות כגון מחלת קרוהן, זאבת ופסוריאזיס.

האזורים בהם נפוץ ביותר למצוא את תאי רירית הרחם הינם איברי הרבייה ואיזור האגן. כמו כן, ניתן למצוא צברים של תאים אלה גם באיברים סמוכים כגון שלפוחית השתן, הרקטום והמעיים. לעיתים נדירות, ניתן למצוא את אותם תאים באזורים מרוחקים כמו הריאות או אפילו המוח.

למה זה קורה?

טרם ידועה סיבה ודאית הגורמת למחלה. ידוע כי קיים קשר גנטי וכי למערכת החיסון יש תפקיד משמעותי בגרימת המחלה. חלק מן החוקרים אף מסווגים אותה כמחלה אוטואימונית (בה הגוף תוקף את עצמו).

תיאוריה מרכזית הינה שבזמן מחזור, חלק מן הדימום ורקמת הרחם יוצא דרך השחלות אל חלל הבטן. במצב תקין אלה מסולקים על-ידי מערכת החיסון. בנשים להן קיים פגם במערכת החיסון, התאים מרירית הרחם מצליחים להשתרש באזורים שונים בחלל הבטן ולהתפתח שם עד ליצירת אנדומיטריוזיס. תיאוריה נוספת מדברת על כך שמקור התאים הוא בכלל לא מהרחם אלא מתאי קרום הצפק שבבטן שעברו שינוי גנטי והפכו לתאי רירית רחם.

סימני המחלה ואבחונה

הסימפטומים הראשונים של המחלה כוללים לרוב כאבים עזים וקשים בזמן המחזור החודשי. הסיבה לכאבים הינה שכפי שתאי רירית הרחם מגיבים בהתכווצויות בזמן המחזור החודשי, כך מגיבים גם התאים הסוררים שגורמים למחלה. התכווצויות אלה גורמות גם לדימום מקומי באזור בו נמצאת הרקמה הפגומה ונוצרת דלקת מקומית והידבקויות לאיברים הסובבים. תהליך זה עשוי אף להוביל ליצירת ציסטה.

סימפטומים נוספים שניתן לראות הינם: דימום מוגבר בזמן הוסת וכן בחילות, הקאות ותחושת עילפון במהלכה, בעיות עיכול כגון שלשולים וצואה דמית – בייחוד במהלך הווסת, כאבים בזמן קיום יחסי מין ובעיות פוריות.

ההגעה לאבחנה של המחלה יכולה לקחת שנים רבות מכיוון שסימפטומים אלה יכולים להיות משויכים למגוון רחב של מחלות. בנוסף, נשים רבות משתהות זמן רב עד שהן פונות לרופא מתוך מחשבה כי מדובר בתופעה נורמאלית.

בהופעה של אחד או יותר מן הסימפטומים הנ"ל שנמשכים לאורך זמן, על הרופא לחשוד בקיום אנדומיטריוזיס. במקרה של חשש כזה הוא יבצע תחילה בדיקת אולטרסאונד לאזור האגן אך זו לרוב לא תניב תוצאות פרט למקרים בהם קיימות באזור ציסטות.

הדרך היחידה לבצע אבחנה סופית היא לקיחה של דגימה מהאזור הנגוע. דגימה זו נלקחת בבדיקה פולשנית בשם לפרסקופיה, במהלכה מחדירים צינור חלול לחלל הבטן ולוקחים דגימה באמצעות מחט חלולה. על הדגימה מסתכלים במיקרוסקופ כדי לדעת מהי הרקמה ממנה היא הגיעה. במידה ורואים שהנגע מורכב מתאי רירית הרחם ניתן לומר כי מדובר באנדוטמיטריוזיס.

טיפול במחלה

לצערנו הרב, לא קיים כיום טיפול מרפא למחלה. ידוע כי היא חולפת לרוב עם גיל הבלות והפסקת המחזור החודשי. קיימים טיפולים תרופתיים וניתוחיים שיכולים להקל על התסמינים ואף לעזור לאישה להרות.

במקרים של כאב הטיפול יהיה לרוב על-ידי משככי כאבים, ומתן קבוע וארוך טווח של גלולות למניעת הריון שמפחיתות את כמות ההורמונים בדם ובכך מקלות על הסימפטומים. במקרים בהם הסימפטומים קשים מאוד יומלץ על טיפול ניתוחי לפרוסקופי, בו יוסרו חלק מהנגעים של רקמת האנדומיטריום מחלל הבטן.

קיימים כיום מחקרים העוסקים במציאת טיפול שיתבסס על חסימה של פעולת ההורמונים המתווכים במחלה.

סובלים ממחלה כרונית? מגיע לכם כסף - לחצו לברור

לגבי המחבר