אסטמה

אסטמהאסטמה (בעברית: קצרת או גנחת) היא מחלה כרונית התקפית של דרכי האוויר הקטנים בריאות. במחלה זו פועלת מערכת החיסון ביתר, בדומה למחלות כגון צליאק, אך האסטמה פועלת באופן כזה שגורר הפרעות קשות בנשימה.

פעילות יתר של מערכת החיסון מובילה להפעלה של תאים הנקראים תאי MAST. הפעלתם של תאים אלו נעשית על ידי נוגדנים מסוג IgE. חומרים המשתחררים מתאי MAST, כדוגמת היסטמין, מובילים ליצירת תגובה דלקתית בדרכי האוויר הקטנים, אשר מביאה עמה גיוס תאי דם לבנים לאזור, הרחבת כלי דם ותאי שריר, חסימה של דרכי האוויר ובצקת.

שכיחותה של מחלת האסטמה באוכלוסייה גבוה ביותר, ורק עולה עם השנים. קרוב ל– 10% מהילדים סובלים מאסטמה, אם כי שיעור האסטמתיים נמוך יותר בקרב המבוגרים. אסטמה שכיחה יותר בקרב חולים הסובלים ממחלות אטופיות כמו נזלת אלרגית ודרמטיטיס, אולם רבים מהלוקים בהתקפי אסטמה סובלים מכך רק בילדותם. מידע מקיף ומעודכן בנושא אסתמה – אתר asthma.org.il הפורטל המקיף בנושא בישראל.

תסמינים

התסמינים האופייניים להתקף אסטמה כוללים קוצר נשימה, נשימה מאומצת הכוללת שימוש בשרירי עזר (כמו שרירי הצוואר והבטן), ושיעול מוגבר. בבדיקת הריאות יוכל הרופא לשמוע צפצופים, שיישמעו לעיתים קרובות גם ללא עזרת סטטוסקופ.

ההתקפים אופייניים מופיעים לאחר חשיפה לגורמים מזרזים שונים: אבק, עשן סיגריות, קור, מאמץ גופני, ועוד. לעיתים מופיעים ההתקפים בלילה, ובעיקר לקראת הבוקר.

אבחנה

אבחנה של התקף אסטמה נעשית לפי הסיפור האופייני להתקף קוצר נשימה. ניתן להשתמש באבחנה גם בבדיקת מעבדה של תפקודי ריאות. בבדיקת המעבדה מודדים ערך הנקרא FEV1, המודד את כמות האוויר שנושפים בשנייה הראשונה לנשיפה מאומצת (לעיתים כחלק מכלל האוויר שנושפים). ערך זה מהווה מדד לחסימתם של דרכי האוויר, ולחומרת האסטמה.

בנוסף, ניתן להשתמש באבחנה בתגובתם של דרכי האוויר לתרופות מרחיבות סימפונות. לעיתים עורכים בדיקות שונות שבהן מנסים לעורר התקף אסטמה אצל אנשים החשודים כחולים במחלה, אם על ידי תרופות (בדיקת תגר מטכולין או בדיקת אדנוזין), ואם על ידי מאמץ פיזי.

טיפול

טיפול רפואי במחלת האסטמה נחלק לטיפול בהתקף החריף, שדרוש לשם הקלה מיידית של קוצר הנשימה ולהקלה על החולה, ולטיפול ארוך הטווח שנועד להפחית משמעותית את תדירות ההתקפים ואת חומרתם.

כיוון שמחלת האסטמה היא מחלה אוטואימונית דלקתית המביאה לחסימה של דרכי האוויר, קיימות תרופות שמתנגדות לחסימת דרכי האוויר ומרחיבות אותן, ותרופות הפוגעות בתהליך הדלקתי. התרופה השימושית ביותר לטיפול בהתקף חריף היא ונטולין. תרופה זו ניתנת במשאף לריאות, וגורמת להרחבה של דרכי האוויר. היא פועלת על קולטנים הנקראים קולטני ביטא, ומביאה להפעלתם. טווח הפעולה שלה קצר, והיא פועלת באופן מיידי ולא משפיעה על מצבו של החולה לטווח הארוך. רצוי שמשאף ונטולין יימצא ברשותו של כל חולה אסטמה, להקלה מיידית בעת הצורך. לעיתים ניתן להשתמש במשאף לפני פעילות גופנית כדי למנוע התפתחות התקף במועדים לכך.

התרופות השימושיות ביותר לטיפול במחלה בטווח הארוך הם סטרואידים. סטרואידים הם קבוצת  תרופות יעילות ביותר שמדכאות את מערכת החיסון ואת התגובה הדלקתית בגוף. גם תרופות אלו ניתנות במשאף. טיפול במשאף סטרואידים ניתן באופן קבוע, לרוב פעמיים ביום, ונועד למנוע את התפתחות ההתקפים בחולים.

לפעמים, חולים מגיעים לבית חולים בעקבות התקף אסטמה חריף, ומקבלים טיפול בסטרואידים שלא במשאף אלא בתרופות (טיפול סיסטמי), לטווח קצר. זאת על מנת להתגבר על התסמינים המיידים והחמורים של מחלת האסטמה. מדי פעם יש צורך בהוספה של תרופות מסוג מפעילי קולטני הביטא לסטרואידים. במקרה זה, תרופות אלו יהיו דומות לוונטולין אך בעלות טווח פעולה ארוך טווח, ועם אפקט מניעתי.

תרופה אחרת שקרנה עולה מאוד לאחרונה היא סינגולייר (syngoliar או Montelukast). תרופה זו שייכת לקבוצת התרופות החוסמות את יצירתם של הלויקוטריאנים – חומרים המעודדים את תהליך הדלקת שנוצרים בגוף באופן טבעי. הפחתה של יצירתם יעילה בטיפול ארוך טווח באסטמה, ותרופות אלו ניתנות היום לחולים רבים.

אפשרויות נוספות שקיימות הינן טיפול טבעי באלרגיות, אשר גורמות לאסטמה מלכתחילה, וכמו כן דיאטה המקפידה על תזונה מאוזנת שתמנע עודף משקל (המחמיר את תכיפות ההתקפים).

מידע נוסף בנושא:

הקשר בין אסטמה לוויטמין D

סובלים ממחלה כרונית? מגיע לכם כסף - לחצו לברור

לגבי המחבר