דלקת ריאות

דלקת ריאותדלקת ריאות היא מחלה זיהומית נפוצה ביותר, הפוגעת ברקמת הריאה ובמערכת הנשימה. בדלקת ריאות, זיהום על ידי מיקרואורגניזם ותגובת הגוף כנגד הגורם המזהם גורמים להופעת המחלה.

הגורמים לדלקת ריאות

חיידקים ווירוסים רבים מאוד יכולים לחדור אל רקמת הריאה ולגרום לדלקת ריאות. במצב רגיל ותקין, כמה מנגנוני הגנה הנמצאים במערכת הנשימה מונעים כניסה של מזהמים לריאות. דוגמה למנגנון כזה הן הציליה – שערות מיקרוסקופיות הנמצאות לאורך דרכי הנשימה. לעיתים, חודר חיידק או וירוס את מערכות ההגנה של הגוף, וגורם למחלה.

המחולל הנפוץ ביותר של דלקת ריאות הוא חיידק הפנומוקוק, Streptococcal . חיידקים אחרים הגורמים לדלקת ריאות הם מיקולפזמה, לגיונלה, המופילוס, ורבים אחרים. בין הווירוסים הרבים שיכולים לחולל דלקת ריאות אפשר למנות את וירוס השפעת, אדנווירוס, ועוד.

סימני המחלה

דלקת ריאות מאופיינת בדרך כלל כמחלת חום, המלווה בתסמינים נשימתיים כדוגמת שיעול, קוצר נשימה, ליחה מרובה וכאב בחזה. לעיתים, בדרך כלל בעקבות חדירה של חיידק מהריאות אל הדם, תופיע גם צמרמורת.

בבדיקה גופנית, יוכל הרופא לשמוע חרחורים ופצפוצים (הנקראים קרפיטציות), באזור בו ממוקמת דלקת הריאות. לעיתים, לא תישמע כניסת אוויר טובה לשתי הריאות בעקבות התהליך הדלקתי. גם קולות הנשימה מעל האזור הפגוע בריאה שונים באופיים, והם מכונים "נשימה ברונכיאלית".

אבחנה

אבחנה סופית של דלקת ריאה נעשית על פי רוב באמצעות צילום חזה. צילום חזה הוא צילום של הריאות וסביבותיהן בקרני רנטגן. במצב תקין, האוויר הממלא את הריאות שקוף עבור קרני הרנטגן ונראה שחור בצילום. במצבים שבהם מופיעה דלקת בריאות, האזור המודלק מתמלא בנוזלים ובתאי דלקת, ולכן ייראה ככתם לבן בצילום, הנקרא "תסנין". צילום החזה יכול לרמוז גם על המחולל שגרם להופעתה של דלקת הריאות.

דלקת ריאות הנגרמת מחיידק הפנומוקוק תופיע לרוב כדלקת ממוקמת היטב באזור מסוים בריאה – "תסנין לוברי". דלקת ריאות ויראלית, לעומתה, תראה בצילום כממוקמת פחות, וממלאת את כל הריאה באזורי דלקת שאינם ממוקדים, אלא מפושטים ועדינים יותר.

ניתן לאבחן דלקת ראיות גם באמצעות תרביות מליחתו של החולה או מדמו. לעיתים תרביות אלו מצליחות להצביע על החיידק שגרם לדלקת הריאות. בתרבית נלקחת דגימה מאחד מנוזלי הגוף, ומונחת על מצע המכיל מזון עשיר המאפשר גדילה של חיידקים – אותם ניתן לאבחן בשיטות מעבדתיות שונות.

לעיתים, ניתן לזהות את המחולל של דלקת הריאות באמצעות בחינת תגובת מערכת החיסון שלנו למחולל המחלה. כידוע, גופנו מייצר נוגדנים נגד פולשים זרים החודרים לגופנו. בדיקה של כמות הנוגדנים ותאי דם לבנים הנמצאים בדם ומכוונים נגד גורם מחלה מסוים מצביעה על הימצאותו בגוף. עם זאת, הזמן הנדרש לביצוע בדיקות אלו הופך אותן ללא שימושיות במרבית המקרים.

טיפול ומניעה

טיפול בדלקת ריאות תלוי, כמובן, בגורם לדלקת. דלקת ריאות ויראלית, המתחוללת על ידי וירוס, אינה זקוקה לטיפול כלשהו. דלקת ריאות שכזו היא בדרך כלל קצרה יותר וקלה יותר. דלקת ריאות חיידקית, לעומת זאת, דורשת טיפול אנטיביוטי.

הטיפול האנטיביוטי מתאים לחיידק שבו חושד הרופא, על פי נתונים אפדימיולוגיים וקליניים. כאשר החיידק הסביר הוא פנומוקוק, האנטיביוטיקה המתאימה היא אנטיביוטיקה ממשפחת הפנצילינים, או ממשפחת הצפלוספורינים. בחיידקים אחרים, שנקראים "א-טיפים", כדוגמת מיקופלזמה ולגיונלה, הטיפול הוא באנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים.

כדאי לדעת שקיימים היום חיסונים כנגד מקצת המחוללים של דלקת ריאות. קיים חיסון נגד מספר זנים של חיידק הפנומוקוק, שהפחית את שכיחותו באוכלוסייה, וגם כנגד חיידק ההמופילוס, שגרם בעבר לתחלואה גבוהה, בעיקר בקרב ילדים.

סובלים ממחלה כרונית? מגיע לכם כסף - לחצו לברור

לגבי המחבר