דלקת הכבד, המכונה בעגה הרפואית "הפטיטיס" היא לרוב מחלה כרונית של רקמת הכבד. הביטוי הנפוץ והמוכר ביותר של המחלה הוא צהבת המתבטאת בהצהבה של חלקי הגוף ביניהם לובן העין והעור כולו.
הפטיטיס הייתה מחלה נפוצה מאוד בעבר, אך עם התקדמות הציוויליזציה והמודעות לשמירה על היגיינה, שכיחות המחלה בעולם המערבי הצטמצמה עד מאוד. עוד גורם שתרם לצמצום המחלה הוא הכנסת חיסון כנגד הפטיטיס מסוג A והפטיטיס מסוג B.
סימני המחלה
המחלה פוגעת בעיקר בכבד והביטויים שלה נובעים כתוצאה מפגיעה זו. הסימנים כוללים צהבת, הגדלה של הכבד, כאבי פרקים, כאבי בטן, הקאות, חולשה, לעיתים ייתכן שתן כהה וצואה בהירה ולעיתים גם חום. סימנים אלה מתבטאים בשלב החריף של המחלה. במחלה כרונית ההידרדרות במצב הכבד היא איטית יותר והסימנים מופיעים בשלב מאוחר יחסית.
ארבעה גורמים למחלה
הפטיטיס וירלית
הגורם למחלה הינם וירוסים אשר אחראים ליותר מ-50% מכלל מקרי ההפטיטיס. הסוגים הנפוצים של הפטיטיס זה נקראים A, B, C ו-D. ההדבקה בהפטיטיס מסוג D דורשת הדבקה מוקדמת בהפטיטיס B, שניהם גורמים למחלה הדומה להפטיטיס A. הנגיף המזהם בכל אחד מסוגי ההפטיטיס הנ"ל הוא שונה.
הפטיטיס A גורם בעיקר למחלה חריפה (שאינה כרונית) ונדבקים בו בתנאי היגיינה ירודים. ההדבקה היא דרך מערכת העיכול, בדרך כלל על-ידי אכילת מזון מזוהם בצואה. נגד זן זה של הפטיטיס קיים חיסון. הטיפול למחלה החריפה הוא בעיקר מנוחה.
הפטיטיס B יכול לגרום גם למחלה חריפה וגם למחלה כרונית. ניתן להידבק בו במגע של נוזלי גוף כמו דם, זרע או רוק. קיימת גם העברה מאם לעובר. סוג זה של הפטיטיס נפוץ בקרב צרכני סמים, ונמצא קשור כמעלה סיכון ללקות בסרטן הכבד. גם נגד זן זה של הפטיטיס קיים חיסון.
הפטיטיס C הוא הגורם העיקרי למחלה כרונית של הכבד. הוא מועבר דרך דם בעיקר ויכול לעבור גם מאם לעובר.
הטיפול המחלה הכרונית הוא ארוך ויכול להימשך גם חצי שנה. הוא כולל תרופות כמו אינטרפרון וריבווירין שמחזקות את תגובת המערכת החיסונית כנגד הנגיף.
הפטיטיס אלכוהולית
צריכה ממושכת של משקאות אלכוהוליים יכולה לגרום בסופו של דבר לדלקת כרונית של הכבד. האלכוהול פוגע בתפקודם של תאי הכבד שעוברים תחילה שינוי שומני (בשלב זה הנזק עדיין הפיך) ולאחר מכן הופכים נמקיים. כבד של צרכן אלכוהול כרוני סופו להפוך לשחמתי- לא מתפקד (ראו גם: שחמת הכבד). מדובר בנזק בלתי הפיך.
הפטיטיס כתוצאה מתרופות
הכבד אחראי על חלק גדול מסילוק הרעלים מהדם. חלק מתפקידו הוא לסייע בפינוי תרופות ולצורך זה יש לו מערכת מיוחדת של חלבונים שמפרקת אותן. תרופות מסוימות מרעילות מנגנונים אלה והורסות אותם, דבר שהופך את הכבד פגיע לדלקות.
הפטיטיס אוטואימונית
במצב זה הגוף תוקף באמצעות מערכת החיסון את תאי הכבד. המחלה מתרחשת בגלל בעיה גנטית ככל הנראה והיא נפוצה יותר בקרב נשים צעירות. יש קשר בין דלקת זו למחלת הזאבת (SLE).
תרופות חדשות בסל התרופות
לאחרונה הוחלט במשרד הבריאות כי בשנת 2012 יוכנסו לסל 2 תרופות לטיפול בהפטיטיס כרונית. התרופות הן אינסיבו וויקטרליס והן מיועדות לחולים שטרם קיבלו טיפול או כאלה שקיבלו טיפול שלא הצליח. התרופות מאריכות ומשפרות את חיי החולים.
ויקטרליס (boceprevir) ואינסיבו (telaprevir) מיועדות לטיפול בהפטיטיס C- הן מונעת את פעילותו התקינה של הנגיף על-ידי חסימת מנגנון בשם פרוטאז שמפרק חלבונים.
תרופות אלה, בניגוד לתרופות הקיימות שמחזקות את המערכת החיסונות, פוגעות בוירוס עצמו. הן אמורות להיכנס לשימוש במקביל לתרופות הקיימות, אינטרפרון וירבוירין, בכדי לייעל את התגובה נגד הנגיף.