סרטן

סרטן הוא שם כולל לכל המחלות בהן יש חלוקה לא מבוקרת של תאי הגוף. רקמות גופינו מורכבות מתאים זעירים שמתחדשים כל הזמן באמצעות תהליך של חלוקה מבוקרת (מיטוזה). כאשר תהליך החלוקה נפגם מסיבה כלשהי ויוצא מכלל שליטה, התאים ימשיכו להתחלק גם כשאין צורך, וייווצר גידול שעשוי להיות שפיר או ממאיר.

גידול ממאיר, בניגוד לגידול שפיר, הינו בעל יכולת התפשטות, ואם לא יטופל בזמן הוא יכול להרוס רקמות סמוכות, ואף לשלוח תאים לאיברים שונים בגוף דרך מערכת הדם או הלימפה, וליצור גרורות באיברים הרחוקים מאזור הגידול הראשוני.

הגורמים לסרטן

המונח מחלת הסרטן כולל סוגים שונים ומגוונים של סרטן. עד היום, זוהו יותר ממאתיים סוגים של סרטן, כאשר הגורמים להם ודרכי הטיפול בהם שונים. המחקר האונקולוגי מצא כי לגורמים גנטיים וסביבתיים ולאינטרקציה ביניהם יש תפקיד מהותי בהתפתחות סוגי הסרטן.

נמצאו שני סוגי גנים עיקריים הגורמים לסרטן: גנים אונקוגניים וגנים שמדכאים גידולים. גנים אונקוגניים הם גנים המפעילים גנים אחרים שתפקידם להגביר את קצב החלוקה התאית. בנוסף, הסרה או עיכוב של גנים שמדכאים גידולים תפחית או תעלים את השליטה בחלוקת התא, והתא יתחלק בצורה בלתי נשלטת שתוביל לסרטן. בנוסף, גידול סרטני יכול להיות גם תולדה של כישלון בתכנות של תא לעבור תהליך של אפופטוזיס (מות התא).

ממחקרים נמצא כי גורמים סביבתיים כגון חשיפה לגורמים כימיים או פיזיקליים מסוימים יכולים לעודד סרטן, על ידי יצירת מוטציה של גנים אונקוגנים ותאים מדכאי גידולים בגוף התא. גידול ממאיר הוא לרוב תוצר של מספר מוטציות כאלו, שהובילו את התא להתחלק יותר מדי פעמים ולאבד את הייחוד שלו. מלבד זאת נמצא שחשיפה לגורמים ויראליים מסוימים יכולה להעלות את ההסתברות ללקות בסרטן.

סימפטומים לגילוי סרטן

מובן שהסימפטומים של מחלת הסרטן מתבטאים בצורה שונה בכפוף לסוג הסרטן. במידה ומדובר על סרטן השד יופיע גוש מקדים באזור החזה ו/או הבית שחי. בסרטן המעי יצפו לשינויים במערכת העיכול, הפרשות דם טרי או דם קרוש בצואה בכפוף למקום שבו נמצא הגידול, ובסרטן העור יהיו לרוב שינויים בנקודות חן קיימות או חדשות.

לא ניתן למנות את הסימפטומים בכל סוגי הסרטן, אך מתוך ניסיון ניתן לתת כלי אבחון ראשוניים לציבור. האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן מונה שבעה סימנים שאם הופיעו יש לגשת לרופא: צרידות או שיעול מתמשכים, שינויים בכתמים או בפצעים בעור, גוש בכל רקמה לרבות בשד, דימום או הפרשה יוצאת דופן, שינויים בדרכי השתן או בפעילויות מעיים, פצעים שאינם מתרפאים או הפרעות בבליעה.

דלקת כרונית בגוף שאינה מטופלת היא כר לגדילת סרטן. מדדים שיכולים לסייע באיתור של דלקת סרטן הם מדדי דלקתיות בגוף, חום גוף גבוה וממושך, נפיחות בבלוטות לימפה וערכים לא תקינים של תאי מערכת החיסון בבדיקות דם.

טיפול בסרטן

הטיפול בסרטן יכול לכלול טיפול כירורגי- הסרת הגידול בניתוח אם אפשר, טיפול בהקרנות (רדיותרפיה)- שימוש בקרינה לפגיעה בתאים הסרטניים, טיפול כימותרפי- לתמיכה בהקרנות, וטיפול אימונותרפי- החדרת נוגדנים או אנטיגנים מסוימים על מנת לעורר את מערכת החיסון לפעולה.

הטיפול הכירורגי יעיל לרוב במקרים של סרטן שד, סרטן המעי הגס וסרטן הרחם, אך הוא עלול לגרום לתופעות לוואי רבות, לנוכח האיבר או הרקמה שהוסרו.

לעומתו, בטיפול בהקרנות נמנעים לרוב מהסרת הרקמה עצמה, אך ההקרנות פוגעות גם בתאים בריאים הסמוכים לתאים הסרטניים שאותם רוצים להשמיד. טיפול כימותרפיה מסייע להגביר את יעילות ההקרנות, אך יוצר תופעות לוואי קשות מאוד של בחילות, צרבות והקאות.

מניעת סרטן

כיום רווחת הדעה שכולנו מפתחים תאים סרטניים בחיינו, אך לא כולנו נפתח סרטן. מעבר לגנטיקה שיכולה להשפיע על נטייה ללקות בסרטן, נטען כי יש חשיבות רבה להרגלי חיינו, לתזונה שלנו, לסביבה שלה אנו נחשפים, ולאופן שבו אנו מנהלים את חיינו.