סרקואידוזיס

וירוססרקואידוזיס היא מחלה דלקתית  כלל גופית, המאופיינת על ידי יצירה של תגובה דלקתית המוכנה גרנולומה. המחלה מערבת איברים רבים ושונים בגוף, ובניהם הריאות, הכבד, הלב, העיניים, ועוד.

למרות מחקרים רבים שנערכו, עדיין לא ידועה הסיבה להתפתחותה של המחלה. מחקרים שונים מצביעים על כך שייתכן ומדובר בתגובה של מערכת החיסון כנגד מזהם שעדיין לא זוהה (התגובה דומה לתגובת הגוף למזהמים אחרים, כדוגמת השחפת ומחלת שריטת החתול).

לא מספיק גורם מזהם על מנת לפתח את המחלה אלא יש צורך במערכת חיסון עם מאפיינים ייחודים. מעניין שהמחלה שונה בשכיחותה בגזעים שונים – היא נפוצה, למשל, בשחורים יותר מבלבנים. המחלה שכיחה מאוד גם בארצות הסקנדינביות.

שכיחותה מגיעה ל – 50 חולים לכל 100,000 איש בכל שנה. סרקואידוזיס מופיעה בעיקר במבוגרים צעירים, אך שיא נוסף של המחלה מופיע גם מעל גיל שישים.

סימנים וסימפטומים של המחלה

מחלת הסרקואידוזיס יכולה לפגוע בכמעט כל איברי הגוף. האיברים שנפגעים בשכיחות הגבוהה ביותר הם הריאות, הכבד, העור, והעיניים. התבטאותה של המחלה שונה מאוד מאדם לאדם ומתקופה לתקופה. המחלה יכולה להיות נטולת סימפטומים באדם אחד, לעומת מעורבות קשה של איברים רבים באדם אחר, ללא הבדל ידוע בין החולים שגורם להתבטאות הטרוגנית כל כך.

האיבר שבו מופיעה המלה בשכיחות הגבוהה ביותר הוא הריאה. סרקואידוזיס יכוה להתבטא כשיעול וקוצר נשימה מתמשכים. שינויים רבים בעור החולה יכולים להופיע, כשהמפורסם שבהם הוא "אריתמה נודוזום".

הפגיעה עיניית מתבטאת בדלקת חריפה (יובאיטיס), שבמקרים קשים יכולה להתפתח לעיוורון. מחלה לבבית יכולה להתבטא כהפרעה במערכת ההולכה החשמלית בלב, פגיעה בשריר הלב עם הפרעה בהתרחבות ובהתכווצות התקינים, דלקת של מעטפת שריר הלב, ועוד.

במחלה נצפים גם אנמיה ומחסור בטסיות דם (טרומבוציטופניה) כתוצאה מפגיעה במוח העצם, פגיעה בעצמות, בכליות, בטחול , במערכת הנשימה העליונה, בכבד ועוד.

בנוסף, סובלים החולים מסימפטומיים כללים לא ספציפיים, המתאימים לעובדה שסרקואידוזיס היא מחלה דלקתית המשפיעה על הגוף כולו. החולים יכולים להתלונן על עייפות, חום לסירוגין, הזעות לילה ואובדן משקל.

סימנים אלו יכולים לעורר את החשד של הרופא למחלה ממאירה, ובייחוד לימפומה, שיכולה להיות דומה בהסתמנותה לסרקואידוזיס.

כיצד מאבחנים סרקואידוזיס?

אבחנה של סרקואידוזיס איננה פשוטה כלל. לאחר שחושדים במחלה יש צורך לשלול מחלות אחרות, שיכולות ליצור תמונה דומה עם הופעה של גרנולומות.

גרנולומות מופיעות גם בזיהומים שונים – ובייחוד שחפת ומחלות פטרייתיות. (הגרנולומה בשחפת מכונה "גבינתית" בגלל הנמק האופייני במרכזה, בניגוד לסרקואידוזיס).

בחשד ראשוני לסרקואידוזיס רצוי לבצע בדיקות שגרתיות שבהן ניתן לראות רמזים להתפתחות המחלה. צילום רנטגן פשוט של בית החזה מראה בדרך כלל הגדלה של קשריות לימפה בשני "שערי הריאה" (מקום הכניסה של כלי הדם והסימפונות הגדולים לריאה).

לעיתים ניתן להיעזר גם בבדיקת CT כדי להעריך מעורבות של קשריות לימפה בבית החזה במחלה. בעבר היה מקובל שבדיקת לאנזים ACE יכולה לסייע באבחנה של סרקואידוזיס, אך נראה שבדיקה זו איננה יעילה כל כך בקידום האבחנה.

בדיקה חשובה וחדשה יחסית לאבחון המחלה היא בדיקת PET. בדיקה זו משמשת גם לאיבחון של פיזור מחלה ממארת בגוף, והיא נעזרת באמצעים טכנולוגים מתקדמים (פליטה של פוזיטרונים) כדי לזהות אזורים פגועים בגוף. בדיקת PET יכולה לכוון את הרופא למקום המיטבי לנטילת ביופסיה.

אבחנה סופית של סרקואידוזיס, הדרושה בדרך כלל כדי להתחיל טיפול מתאים, נעשית על בסיס ביופסיה מאיבר פגוע. הביופסיה מראה את הגרנולומות חסרות הנמק שאופייניות למחלה. ברוב המקרים הביופסיה נלקחת מהריאה, שהיא האיבר הפגוע ביותר במחלה. ביופסיית הריאה יכולה להתבצע בעזרת החדרת צינור צר לקנה הנשימה.

הטיפול בסרקואידוזיס

לפני התחלת טיפול בסרקואידוזיס יש צורך להעריך האם באמת יש צורך בטיפול כזה בחולה הספציפי. חולים שאינם סובלים מסימפטומים לרוב אינם צריכים לקבל טיפול מכל סוג שהוא, ואפשר להסתפק במעקב אחריהם.

בחולים עם מעורבות של איברים בודדים, ניתן לשקול טיפול מקומי בסטרואידים (למשל: במשחה לעור). כאשר יש צורך בטיפול כלל גופי , התרופות היעילות ביותר שעומדות לרשות הרפואה הן סטרואידים, המדכאים את מערכת החיסון של הגוף.

עם זאת, מכיוון שלסטרואידים תופעות לוואי רבות וקשות, במידה ואין הטבה תחת טיפול במינון נמוך של סטרואידים, אפשר לשלב תרופות אחרות המדכאות את מערכת החיסון: אזתיופורין, מתותרקסט, ועוד. טיפול חדשני יותר כולל תרופות ביולגויות ממוקדות כמו אינפליקסימאב.

סובלים ממחלה כרונית? מגיע לכם כסף - לחצו לברור

לגבי המחבר