אנמיה

אנמיה היא מצב המבטא מחסור בכדוריות דם אדומות ובהמוגלובין, זאת בניגוד למחלות כמו CITP, בה יש מחסור בטסיות דם. מכיוון שהמוגלובין הוא החלבון הנושא את חמצן בדם אל התאים השונים בגוף, אנמיה מוליכה לאספקת חמצן לקויה לתאים. ירידה של רמות ההמוגלובין אל מתחת לערך של 12 גרם לדציליטר לנשים, או 13 גרם לדציליטר עבור גברים, מוגדרת לרוב כאנמיה.

אנמיה – סימפטומים

חולים הסובלים מאנמיה יתלוננו על עייפות מוגברת, דופק מואץ, קוצר נשימה במאמץ, חיוורון, קושי בריכוז ותחושה כללית לא טובה. תלונות אלו נובעות מהקושי של הגוף להתמודד עם כמות החמצן הדרושה לגוף, בייחוד בשעת מאמץ.

הגורמים לאנמיה

אנמיה, למעשה, איננה מחלה עצמאית, אלא סימפטום. מחלות וסיבות שונות יכולות לגרום לאנמיה. נסקור כאן כמה מהסיבות הנפוצות המובילות למצב זה:

אנמיה על רקע של חוסר ברזל

חוסר ברזל הוא המחסור התזונתי הנפוץ ביותר בעולם המערבי. גופנו זקוק לברזל כדי לייצר המוגלובין תקין ומתפקד, לכן, מחסור בברזל גורם לאנמיה. באנמיה על רקע של חוסר ברזל נמצא בספירת הדם כדוריות אדומות מעטות וקטנות. רמת הברזל בגוף, המיוצגת על ידי החלבון פריטין (Ferritin), תהיה נמוכה.

נשים בגיל הפוריות מועדות בייחוד לאנמיה על רקע של חוסר ברזל בעקבות איבוד דם (והברזל שבו) בשעת המחזור החודשי. ברזל נמצא בכמויות גדולות בעיקר במוצרי בשר, וניתן לקבל אותו גם כתוסף מזון במקרה הצורך.

אנמיה על רקע של חוסרים תזונתיים אחרים

מלבד ברזל, גם מחסור בחומצה פולית ובוויטמין B12 עלול להוביל לאנמיה. אנמיה בעקבות חוסרים אלו תתבטא דווקא בכדוריות דם אדומות גדולות מהרגיל. ניתן למצוא ויטמין B12 במוצרים מן החי- בשר, גבינות וכדומה, ואילו חומצה פולית מצויה בעיקר בירקות ירוקים. מחסור ב-B12 יכול להוביל לפגיעה עצבית, מלבד אנמיה, ויש לטפל בו בהקדם.

תלסמיה – Thalassemia

תלסמיה היא מחלה תורשתית, שבה נפגעת יכולת הגוף לייצר המוגלובין תקין. בתלסמיה, הנפוצה בעיקר בארצות הים התיכון (תלס – ביוונית: ים), אחד הגנים המכילים את המידע לייצור המוגלובין פגום. כתוצאה מכך סובל החולה מאנמיה, המאופיינת בכדוריות דם אדומות קטנות. תלסמיה מופיעה בשתי צורות: תלסמיה מייג'ור (Thalassemia major), ותלסמיה מינור (Thalassemia minor).

תלסמיה מייג'ור מייצגת מחלה קשה בהרבה, בה נזקקים החולים לעירויי דם חוזרים ונשנים בעקבות אנמיה קשה. בתלסמיה מייג'ור רוב החולים הם א-סימפטומטיים, כלומר לא סובלים מתסמינים כלשהם, וניתן להבחין באנמיה רק בבדיקות המעבדה.

אנמיה המוליטית

סיבה אפשרית נוספת לאנמיה איננה קשורה בבעיה בייצור כדוריות דם אדומות, אלא בפירוק מהיר שלהן. פירוק כדוריות דם אדומות – הרס דם – נקרא המוליזה. המוליזה יכולה להתרחש מסיבות שונות. הסיבה הנפוצה ביותר בישראל להמוליזה הוא מחסור באנזים G6PD. אנזים זה נמצא על מעטפת כדוריות הדם האדומות, ומגן עליהן מפני נזקים שונים.

נטילת תרופות מסוימות, או אכילת פול, מוליכה להרס דם מסיבי אצל אנשים שלהם חסר האנזים המדובר. חוסר זה נפוץ בעיקר אצל יוצאי עירק וכורדיסטאן, וגם אצל אפרו-אמריקאים בארצות הברית.

אנמיה אפלסטית

כדוריות הדם האדומות מיוצרות במוח העצם – חלל בתוך העצמות הגדולות המכילות תאי אב המתחלקים והופכים לתאי הדם השונים. פגיעה במוח העצם – על ידי זיהום, קרינה, תרופות שונות או מסיבות לא ידועות – מובילה לאנמיה המכונה "אפלסטית". אנמיה אפלסטית משמעה כשלון של מוח העצם לייצר כדוריות דם אדומות. מצב זה מסכן חיים, והטיפול הכמעט יחיד בו הוא השתלת מח עצם.

אנמיה של מחלות כרוניות

מסיבות רבות ומורכבות, בהרבה מאוד מחלות אוטואימוניות כרוניות יסבלו החולים מאנמיה. מחלות קשות וממושכות, אשפוז ארוך, מחלות ממאירות כמו סרטן, מחלות דלקתיות שונות, או שחמת הכבד. יכולות כולן להוביל למחסור בכדוריות דם אדומות. לעיתים מטפלים בסוג זה של אנמיה על ידי מתן הורמון הנקרא אריתרופויאטין, המעודד יצירת כדוריות דם אדומות במוח העצם.