דלקת כיבית של המעי הגס (Ulcerative Colitis), היא מחלה דלקתית של המעי הגס, השייכת אל קבוצת מחלות הנקראת Inflammatory Bowel Disease, יחד עם מחלה דומה, מחלת קרוהן.
דלקת כיבית של המעי הגס – מאפיינים
דלקת כיבית של המעי הגס מתבטאת בהופעה של דלקת קשה לאורך המעי הגס מסיבות שאינן לגמרי ידועות. דלקת מופיעה, בדרך כלל, כתגובה של הגוף לנזק ברקמה, פולש זר, וכדומה. עד כה לא נמצא גורם ברור להופעה של דלקת כיבית של המעי הגס.
מחקרים הראו מאפיינים גנטיים של החולים, והמחלה נפוצה בשכיחות משתנה בקרב קבוצות אתניות שונות, כאשר השכיחות הגדולה ביותר נצפית בקרב יהודים ממוצא אשכנזי. בין הגורמים שהוצעו כאחראיים להתפתחות המחלה: פגיעה בתפקוד האמוני של הגוף, זיהומים בחיידקים שונים, גורמים סביבתיים, ועוד.
דלקת כיבית של המעי הגס הינה מחלה אוטואימונית שבמסגרתה מופעלת בגוף שרשרת של תגובות דלקתיות שאינן מבוקרות כראוי. לימפוציטים מסוג T מופעלים ביתר, וציטוקנים שונים (חומרים חלבוניים המיוצרים בגוף ומתווכים ומפקחים על התגובה הדלקתית) מופרשים ביתר. בין הציטוקנים החשובים שנמצאים בדלקת כיבית של המעי הגס: IL-1, IL-6 ו – TNF. לזיהוי של הציטוקינים המעורבים בפתוגנזה של המחלה חלק חשוב בטיפול בחולה, ובפיתוח תרופות חדשות למחלה.
דלקת כיבית של המעי הגס – סימפטומים
הסימפטום המרכזי שמופיע בדלקת כיבית של המעי הגס הוא שלשול דמי ממושך וקשה. בנוסף, מופיעים בדרך כלל כאבי בטן, קושי ושינוי ביציאות, הנמשכים בדרך כלל על פני תקופה ממושכת. לעיתים סובל החולה מעצירות או שלשול, המופיע גם באמצע הלילה.
קלסיפיקציה של המחלה נעשית על פי כמות היציאות ביום, כמות הדם בצואה, חום, קצב הלב, הימצאותה של אנמיה, מדדי דלקת הנמצאים בדם וניתנים למדידה (שקיעת דם, CRP), ומראה של המעי בקולונסקופיה. מעניין, שבמחלה מופיעות גם תופעות רבות מחוץ למעי – רמז למהותה של המחלה מחלה דלקתית המשפיעה על הגוף כולו. בין סימנים אלו: דלקות עיניים, כאבי פרקים, שינויים מסוימים בעור ומחלות של דרכי המרה.
מכיוון שדלקת כיבית של המעי הגס היא מחלה דלקתית מובהקת, סימנים דלקתיים לא ספציפיים מוגבהים במחלה. שקיעת דם (ESR) גבוהה היא מאפיין של המחלה, יחד עם עלייה ב – CRP, כמות הטרומבוציטים, ומדדים נוספים. אבחנה נעשית בדרך כלל לאור הסימפטומים האופייניים ולאחר ביצוע קולונסקופיה. בקולונוסקופיה מביט הרופא ישירות אל המעי החולה ומחפש סימני דלקת. בביופסיה של המעי החולה נצפים שינויים אופייניים ברירית המעי.
דלקת כיבית של המעי הגס – סיבוכים
דימום משמעותי ומסוכן מופיע באחוז קטן של החולים, לעיתים עד כדי צורך במנות דם. Toxic Megacolon הוא סיבוך של דלקת כיבית של המעי הגס, בו מורחבת לולאת מעי פגועה , באופן שלעיתים דורש טיפול כירורגי דחוף. החולים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן של המעי הגס.
טיפול בדלקת כיבית של המעי הגס
הטיפול בדלקת כיבית של המעי הגס מכוון כנגד הופעת הדלקת במעי, וכולל כמה דרגות שונות של טיפול, וגם תרופות חדשות המבטיחות טיפול יעיל יותר במחלה. בשלב הראשון ובמקרים קלים יחסית מטפלים בתרופות המגבילות את מערכת החיסון באופן מועט (תגובה דלקתית היא, בעצם, תגובת יתר של מערכת החיסון).
בין התרופות שיכולות להינתן בשלב זה 5-ASA היא הנמצאת ביותר בשימוש. בשלב הבא בטיפול במחלה ניתן להשתמש בסטרואידים, המדכאים את מערכת החיסון. עם זאת,לסטרואידים תופעות לוואי רבות וקשות, ולכן כדאי להגביל ככל הניתן את השימוש בהם, למרות יעילותם היחסית.
תרופות אחרות מדכאות את מערכת החיסון שניתנות כטיפול – Mercaptopurine, ו – Azathioprine. לאחרונה נכנסו לשימוש תרופות הפועלות באופן ישיר כגד ציטוקינים ספציפים והקולטנים שלהם, והן נוחלות הצלחה רבה. בניהם נמצאת תרופה שנקראת Infliximab – נוגדן כנגד TNF, שהוזכר לעיל כבעל תפקיד משמעותי בפתוגנזה של המחלה. כקו אחרון או במקרים קשים במיוחד ניתן לטפל במחלה באמצעות כריתה של המעי הגס – פתרון כירורגי זה מרפא את המחלה, אבל מותיר את תפקודו של החולה פגוע במידה מה.
