שפעת החזירים (Swine influenza) הוא שמה הלא רשמי של השפעת שפרצה במקסיקו באמצע 2009, וגרמה ליותר מ-1.6 מיליון מקרי מתועדים של הידבקות, ומעל 17,500 של מקרי מוות כתוצאה מהתפתחות של תופעות לוואי שונות. השפעה כונתה שפעת חזירים לאור החשד שמקורו של נגיף השפעת הוא בחזירים. למעשה, שפעת זו מכילה מקטעים של זן שפעת אנושי, זנים של שפעת חזירים מאירופה ומאסיה, ושפעת העופות. שפעת זו מכונה גם "השפעת המקסיקנית" על שם מקום התפרצותה.
ההדבקה המאסיבית בשפעת החזירים נצפתה במקסיקו-סיטי, ומשם הנגיף עבר ליתר חלקי העולם. מאחר שגוף האדם לא נחשף מעולם לנגיף זה, ואין לו נוגדנים נגדו, ההידבקות בנגיף גרמה לתופעות לוואי רבות לאנשים שנדבקו בה, לרבות מוות בקרב אנשים צעירים.
ביוני 2009 המחלה הוכרזה כמגפה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO). בכך, הצטרפה שפעת החזירים לשורה של מגפות שפעת A מתת זן H1N1 כגון השפעת הספרדית (1918-1919) והשפעת הרוסית (1977-1978).
דרכי הידבקות
שפעת החזירים היא מחלה מדבקת ככל שפעת אחרת. הנגיף מועבר בין אנשים באמצעות הפרשות נשימתיות כגון עיטוש, שיעול, או מגע עם הפרשות אלו. העברת הנגיף יכולה להתרחש ישירות דרך האוויר, ובאמצעות מגע במשטחים או חפצים שזוהמו על ידי הנגיף. לנגיף שרידות של עד 8 שעות על משטחים והוא ניתן להשמדה באמצעות חומרי חיטוי או בטמפרטורות גבוהות (מעל 70 מעלות צלזיוס). השפעת מדבקת מרגע הופעת הסימנים ועד 24 שעות לאחר שחלפו.
על מנת למנוע הידבקות יש לשמור על כללי היגיינה כגון: רחיצת הידיים עם מים וסבון בתדירות גבוהה, או חיטוי הידיים באמצעות ג'ל אלכוהול. כמו כן, בעת השתעלות או התעטשות, יש לכסות את אזור הפה באמצעות ממחטות חד-פעמיות או באמצעות הזרוע. בשום אופן אין לעשות זאת באמצעות כף היד החשופה. מעבר לכך, חשוב להימנע ממגע באזורי ריריות כגון אף, פה וידיים כשהידיים אינן נקיות.
תסמינים וקבוצות בסיכון
התסמינים של שפעת החזירים דומים לסימפטומים של שפעת רגילה והם כוללים: עליית חום הגוף מעל 38 מעלות, שיעול ונזלת, כאבי בטן, עייפות, כאבי ראש, תיאבון מופחת, שלשול, צמרמורת וכאב שרירים.
תופעות הלוואי העיקריות של שפעת החזירים הן התפתחות של דלקת ריאות או אי-ספיקה נשימתית. רוב האנשים שפיתחו תופעות לוואי חמורות ומתו מההידבקות בשפעת היו אנשים עם בעיות א-פריוריות שונות במערכות הגוף.
עם האוכלוסיות שבסיכון נמנים אנשים בעלי בעיות במערכת הנשימה, כגון אסתמה ומחלות ריאה, אנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית, חולים עם מחלות מטבוליות ואנשים עם מערכת חיסון חלשה, נשאי HIV, אנשים לאחר השתלה, ואנשים שנוטלים סטרואידים. יש לציין שהיו גם מקרים של אנשים שמתו מסיבוכי מחלה למרות שלא היו להם שום מחלות רקע ידועות.
טיפול
רוב האנשים שאינם נמנים עם קבוצות הסיכון, יוכלו להחלים משפעת חזירים ללא צורך בסיוע רפואי. במידה שהאדם שנדבק אינו בקבוצת סיכון ותסמיני השפעת אינם חמורים, עדיף שיישאר בביתו, ינוח, וישתה הרבה מים על מנת להימנע מהתייבשות. אנשים בקבוצות סיכון צריכים להתייעץ עם רופא, ובמקרים מסוימים להתחיל עם טיפול אנטי ויראלי..
חוקרים עבדו על פיתוח של חיסון נגד שפעת החזירים, ומדינות החלו לרכוש חיסונים עבור אנשים באוכלוסיות סיכון ועבור צוותים רפואיים. החיסונים המוכרים כיום הם Focetria Pandemrix ו- Panenza. על אף שבישראל התחסנו כבר מעל 550 אלף אנשים, ההיענות לחיסון בצוותים רפואיים לא הייתה גבוהה במיוחד עד כה, וכנראה תגדל עם הזמן.