תסמונת המעי הדולף

תסמונת המעי הדולף הינה תופעה אשר מאפשרת למזון מעוכל להיכנס ממערכת העיכול למערכת הלימפה. השלכות מצב זה עלולות להיות אלרגיות, ורגישויות שונות.

תסמונת זו ידועה במצבים של אוטיזם. בעבר, היה מקובל לחשוב שתסמונת המעי הדולף מאפיינת גם מצבים של פיברומיאלגיה. תופעה זו אינה מגובה במחקרים או מוכחת על פי הרפואה המערבית. בדרך כלל, היא נתמכת ומשמשת לתיאוריות שונות מתחום הרפואה המשלימה.

הטיפול בתסמונת המעי הדולף, תכלול הרבה פעמים טיפול כוללני, אשר אמור לשפר את תגובת מערכת החיסון של הגוף כולו.

הרפואה המשלימה רואה באדם כמכלול, אשר תסמונת זו או אחרת מתפרצים כתוצאה מגורמים שונים המאפשרים זאת.

אבחון התופעה והימצאות הקנדידה, תיעשה על פי מיטב האבחונים הנעשים ברפואה המשלימה כמו אירידולוגיה, אבחון בציפורניים, בלשון וכו'.

יש לזכור כי הקנדידה הינה רק אחת מתוך מכלול מזהמים הגורמים לבעיות. מטפלים רבים נותנים לה משנה חשיבות, ומשייכים בעיות רבות לגורם זה.

הגורמים לתסמונת המעי הדולף

• הגורם העיקרי לתופעה זו עלול להיות קנדידה, שהינה פרזיט הנמצא, לרוב, במערכת העיכול. הקנדידה, השולחת את שורשיה לדופן מערכת העיכול, מאפשרת לפסולת מזון, חלבונים, שמרים ואלרגנים להגיע לזרם הדם.
• חוסר סבילות לגלוטן – תסמונת זו שכיחה בקרב ילדים אוטיסטים רבים, אשר יש להם בעיה בפירוק גלוטן וקזאין. הגלוטן והקזאין נספגים בגוף, לפני שעברו פירוק מלא. לפעמים, כאשר חולים אלה נמנעים מאכילת גלוטן, בעיה זו נפתרת.
• תזונה לא מאוזנת – עשירה בקפאין, אלכוהול, תרופות סותרות חומצה, תזונה עתירה בפחמימות. תזונה זו מדקקת את עובי המעי מכיוון שהיא לא משאירה את החיידקים הטובים במעי, ובכך מאפשרת מעבר מולקולות גדולות מחלל המעי לזרם הדם. הישארותם של החיידקים הרעים באופן בלבדי בסביבה, חושף את המעי לדלקות וזיהומים. סיבות אלה יובילו לטיפול אשר יימנע מהכנסת מזונות אלה לתפריט.
• סיבות רגשיות – על פי אידאולוגיית הרפואה המשלימה והנטורופתית, נהוג לחשוב כי בעיות במערכת העיכול מבטאות את המצב הרגשי בו נתון האדם. אנשים אשר אינם מסוגלים לבטא את הרגש החבוי בהם, ונשארים סגורים ומופנמים ללא יכולת הכלה, יחוו, פעמים רבות, בעיות במערכת העיכול. פתירת הבעיות הרגשיות, תוכל לפתור את הסימפטומים הפיסיים, אף הם.

 השלכות תסמונת המעי הדולף

ההשלכות של תופעה זו, הינם חדירות דופן המעי. כאשר המולקולות החודרות מהמעי, גדולות מדי ולא מצליחות להיות מפורקות בכבד, הגוף עלול לראות בהם גופים זרים, ולפתח נגדם נוגדנים מסוג IgE .

נוגדנים אלה אשר מעוררים את הפרשת ההיסטמין, האחראי על התגובה החיסונית, מעוררים את מערכת החיסון ליצירת אלרגיות רבות ואי נוחות.

תופעה זו עלולה להיות מסוכנת ומחייבת, פעמים רבות, טיפול רפואי דחוף, מחשש לאלח דם. האלרגיות עלולות לפרוץ, כנגד גורמים שונים.

מעבר לכך, תוספי מזון או ויטמינים אשר ינסה המטופל לקחת, לא ייספגו כמו שצריך, ועלולים לא להשפיע כלל על מערכות הגוף.

מצב זה עלול לגרום לחוסרים רבים של הגוף, אשר מצידו יהיה חשוף שוב לפרזיטים או דלקות וזיהומים שונים. הטיפול אשר יחויב כתוצאה מכך, יהיה טיפול משקם ריריות, אשר יהיה מסובך וארוך יותר מהטיפול המקורי.

תסמינים נוספים, אשר יכולים להיות מורגשים הם עייפות או תשישות כרונית, דיכאון או מצב נפשי ירוד והרגשת חולשה וחוסר אונים.

תסמינים אלה עלולים להוריד ולפגוע באיכות חייו של המטופל. מצב כרוני זה, הנמשך לאורך שנים, עלול להוביל למצבים מסוכנים ולחוסר הנאה מהחיים. בהתחשב בכך, שהטיפול בשלבים הראשונים הינו קל ומידי, יש להיות ערים לתופעה זו ולנסות לבדוק אותה במקרה הצורך.

ראו גם:

תסמונת גיליאן ברה