הקשר בין גנטיקה וסביבה למחלות אוטואימוניות

מחלות אוטואימוניות נגרמות בגלל כשל של מערכת החיסון להבחין בין עצמי לזר, וכתוצאה נגרמת תקיפה בלתי מבוקרת של רקמות בריאות.

לפי מחקרים אחרונים, נראה שקיים קשר בין מחלות אוטואימוניות לגנטיקה והסביבה, ובעזרת הרחבת הידע בנושא הגנטיקה המובילה למחלות והגורמים הסביבתיים המעוררים אותן, ניתן יהיה לפתח טיפולים ממוקדים יותר, הפחית את הסימפטומים השונים ולשלוט טוב יותר במחלות האוטואימוניות.

הגנטיקה של המחלות האוטואימוניות

חקר הגנום העולמי פתח דלת בפני חוקרי המחלות האוטואימוניות במטרה למצוא את המוטציה הגנטית שמובילה להיארעות מחלות שונות. ואכן, יותר מ-200 קבוצות גנים הוצגו כבעלי קשר למחלות אוטואימוניות. למרות זאת, במקרים רבים עדיין לא זוהה הקשר הגנטי. מציאת הגורם הגנטי חשובה ביותר על מנת לאפשר אבחנה קלה יותר, וכן בזכות הבנת הפתוגנזה לעומק ניתן יהיה לפתח טכניקות טיפוליות מתקדמות ויעילות יותר.

הקשר בין גורמים מזהמים למחלות אוטואימוניות

העלייה בשכיחות מחלות אוטואימוניות בעשורים האחרונים מיוחסת בין היתר לשינויים בסביבה ולחשיפה למיקרובים (חיידקים, וירוסים וכו'). אחת התיאוריות מדברת על כך שההיגיינה המוגזמת שנהוגה בשנים האחרונות עלולה לגרום להתפתחות מחלות אוטואימוניות שונות. מחלת קרוהן לדוגמא, קשורה בין היתר לשינויים שעברה אוכלוסיית המיקרוביוטה (החיידקים יושבי הקבע) במעי, שהשתנתה עם שיפור ההיגיינה והפחתת חיידקי המעיים.

במחקר אחר שעסק בסכרת אוטואימונית אצל עכברים, נראה היה שהיארעות הסכרת עלתה גם כן עם השינויים באוכלוסיית המיקרוביוטה של המעי. לטענת החוקרים בשני המקרים, הקשר בין המיקרוביוטה הטבעית לבין התגובה החיסונית חשוב מאוד להתפתחות המחלות האוטואימוניות. הקשר הזה מתבצע על ידי קידוד גנטי לחלבונים המשמשים כסנסורים, שתפקידם לנטר את אוכלוסיית המיקרוביוטה ולהגיב בהתאם. שינויים במיקרוביוטה הטבעית גוררים לכן במקרים מסויימים תגובה חיסונית, ומטרת המחקרים האחרונים היא זיהוי הוריאביליות הגנטית הגורמת לכך ופיתוח אמצעים לטפל בה.

עישון כגורם לדלקת פרקים ראומטית

מחקרים שונים בדקו את הקשר בין חשיפה לגורמים סביבתיים שונים (כמו קרינת השמש, עישון וכו') לבין התפתחות מחלות אוטואימוניות. לפי בדיקה כללית ראשונית, נראה היה שעישון אכן מגביר מעט את הסיכון לדלקת מפרקים ראומטית, אך לאחר שבדקו את הנושא לעומק ושיכללו את התוצאות עם וריאנטים של HLA ושל הגן PTPN22 נראה היה שעישון מגביר את הסיכון פי 20. כלומר, אנשים בעלי גנים מקבוצה מסויימת נוטים לפתח את המחלה האוטואימונית על רקע חשיפה לגורם סביבתי.

בבדיקה נוספת, מצאו החוקרים שעשן הסיגריה וכן חשיפה לזיהום אוויר, גורם לייצור נוגדנים פתוגניים בריאות. ולכן, עם השילוב הגנטי המתאים נוגדנים אלה עלולים לתקוף את הגוף במחלות אוטואימוניות שונות.

שימוש בידע למטרות טיפוליות

הידע הרב הנרכש בחקר המחלות האוטואימוניות יכול לעזור באופן משמעותי לשפר את הטיפול במחלות ולהפוך אותו לממוקד ומדוייק יותר. אם בעבר, הטיפול במחלות אלה היה דיכוי כללי של מערכת החיסון, היום פותחו דרכי טיפול חדשניות יותר שמאפשרות פגיעה ספציפית ביותר בהתאם למנגנון המחלה.

לדוגמא, תרופות שחוסמות את הפקטור TNF, תרופות שמשמשות נגד תאי B המייצרים נוגדנים ותרופות מסויימות שמדכאות אקטיבציה של תאי T. בזכות הבנה של מנגנון המחלה והפתוגנזה שלה, והקשר בין הגנטיקה לסביבה, ניתן למקד את הטכניקה הטיפולית על מנת למנוע תופעות לוואי ולהבטיח שיפור ניכר בסימפטומים של המחלה.

אחד הטיפולים המוצלחים ביותר במחלות אוטואימוניות המתייחס לגורם הגנטי הוא שימוש בתרופה הכוללת נוגדנים מונוקלונלים מסוג anti p40 לחולי פסוריאזיס המבטאים ברמה גבוהה interleukin 23. בזכות ידע זה, הצליחו לפתח תרופה ממוקדת ביותר שמשיגה תוצאות מצויינות, וכך, כולנו תקווה שגם במחלות רבות אחרות יצליחו מדענים לזהות את הקשר בין גנטיקה, סביבה והתפתחות מחלה, ובכך יאפשרו טיפולים טובים ויעילים יותר.

ראו גם:

דם טבורי וטיפול במחלות אוטואימוניות