פטריית הקנדידה היא פטריית שמר שיכולה לחדור לגופנו ולהתקיים על העור שלנו או במערכת העיכול. במצב תקין, פטריית הקנדידה אינה גורמת לנזקים כלשהם ואנו חיים איתה בשלום.
ישנם מצבים אחרים בהם ההתרבות הטבעית של פטריית הקנדידה יוצאת משליטה ואז הפטרייה הופכת למזהם.
מצבים של זיהום בקנדידה, או כפי שהם קרויים בשפה הרפואית "קנדידיאזיס" יכולים להוביל למגוון רחב מאוד של סימפטומים, ביניהם גם להופעה של מחלות אוטואימוניות.
מהן מחלות אוטואימוניות?
מדובר בקבוצה של מחלות שפועלות על פי השם שלהן: אוטו= עצמי, אימוני= חיסוני, דהיינו- מדובר במחלות בהן מערכת החיסון של הגוף משתבשת ובמקום לתקוף מזהמים חיצוניים, מפנה את עצמה כנגד מרכיבים שונים של הגוף עצמו ותוקפת אותם.
המחלות האוטואימוניות יכולות להיות מוגבלות לסוג מסוים של רקמה או שהן יכולות לפגוע ברקמות רבות.
דוגמאות נפוצות למחלות אוטואימוניות הן מחלת הפסוריאזיס, זאבת אדמנתית רב מערכתית (SLE), דלקת פרקים שגרונית וסוכרת "נעורים".
הטיפול במחלות האוטואימוניות מתבסס על תרופות הגורמות לדיכוי של מערכת החיסון של הגוף ועל ידי כך גם להפסקת התגובה החיסונית כנגד רקמות הגוף. הבעיה העיקרית בטיפול היא שיש לו תופעות לוואי רבות מספור, ויש הטוענים כי הנזק שהוא גורם עולה לעיתים על התועלת.
הקשר בין קנדידה ומחלות אוטואימוניות
כאמור, ההתרבות של פטריית הקנדידה בגופנו גורמת למגוון רחב מאוד של סימפטומים. הנפוצים שבהם הינם: עייפות ותשישות, בעיות עיכול, כאבי פרקים ודלקות, מחלות עוריות, פגיעה במחזור הוסת התקין, חוסר יציבות רגשית ואפילו דיכאון.
ישנם רבים הגורסים כי ההתרבות הפתולוגית של פטריית הקנדידה קשורה בשימוש ממושך באנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה פוגעת בחיידקים ה"טובים" שיושבים לנו במעי וחיים איתנו בסימביוזה והדבר מאפשר גדילת יתר של פטריות הקיימות במעי כמו פטריית הקנדידה.
ההתרבות הלא פרופורציונלית של פטריית הקנדידה גוררת הפעלה של מערכת החיסון של הגוף ובייחוד תאי חיסון הקרויים לימפוציטים מקבוצה T.
תאים אלה קשורים מאוד לתגובה המתרחשת בגוף במהלך מחלות אוטואימוניות שונות, ואנשים רבים חושבים שהתרבות של קנדידה יכולה לגרום בצורה זו להתפתחות והתפרצות של מחלות אוטואימוניות באנשים אשר היו מועדים למצבים כאלה מראש.
עוד על פטריית הקנדידה תוכלו למצוא באתר fgs.org.il
מה ניתן לעשות?
אם כבר אובחנתם כחולים במחלה אוטואימונית כמו דלקת פרקים ראומטית, פסוריאזיס ועוד, דעו שהתפתחות של זיהום בקנדידה יכולה להחמיר את מצבכם. ישנם טיפולים אנטי- פטרייתיים שניתן לקחת על מנת לחסל את הפטרייה אולם טיפולים אלה כרוכים בתופעות לוואי קשות.
ההמלצה היא לנסות להימנע מזיהום ויש מספר דרכים לעשות זאת. הדרך הטובה ביותר היא על ידי שינוי הרגלי התזונה: פטריית הקנדידה היא פטריית שמר ובתור כזו היא מתרבה בצורה מוגברת כשאר היא נמצאת בנוכחות של סוכרים. כדי למנוע התפתחות של הפטרייה יש למעט באכילה של קמח לבן ומוצריו וכן סוכר לבן ומוצרים המכילים אותו בכמויות רבות.
יש להרבות בצריכה של פירות, ירקות ושאר סיבים תזונתיים שעוזרים לקדם את התנועתיות במערכת העיכול ועל ידי כך עוזרים להיפטר מהפטרייה.
ישנם טיפולים הומיאופתיים ותכשירים שונים שלטענתם של מומחים ברפואה סינית עוזרים אף הם להיפטר מהמטרד שקרוי קנדידה. גם טיפולים על ידי דיקור יכולים לסייע במצב זה.
חשוב לדעת כי זיהומים בקנדידה אכן יותר נפוצים בקרב חולים במחלות אוטואימוניות אולם עדיין לא ידוע לנו בבירור מיהי הביצה ומי התרנגולת במערכת היחסים המורכבת הזו שבין פטריית הקנדידה לבין המחלות האוטואימוניות.