מחלות אוטואימוניות בילדים

מחלת צליאק, דלקת מפרקים שגרונית לנוער, וסוכרת מסוג 1, הן מחלות אוטואימוניות שילדים עלולים לפתח.

מחלות אוטואימוניות נדירות ביותר בקרב ילדים, אך כשהן מתרחשות, הן מדאיגות. הורים רבים מודאגים לגבי הקשר בין ההיריון לבין ההפרעות האוטואימוניות המתרחשות בילדות, ולגבי שיטות הטיפול וההשלכות על הילדים.

מחלות אוטואימוניות נפוצות בילדות

המחלה האוטואימונית הנפוצה ביותר בילדות היא מחלת צליאק. זוהי הפרעת רגישות לגלוטן או חיטה, המשפיעה על בין אחוז לשלושה אחוזים מהאוכלוסייה.

מחלות אוטואימוניות אחרות המתרחשות בילדות כוללות:

דלקת פרקים בבני נוער – המשפיעה על אחד מתוך אלף ילדים.

סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) – המשפיעה על אחד עד שני ילדים מתוך עשרת אלפים ילדים.

מחלה חיסונית – המתרחשת בקרב שלושה עד שמונה מתוך מאה אלף ילדים.

הריון והסיכון למחלות אוטואימוניות בילדים

אימהות תוהות אם הן אחראיות למחלות אוטואימוניות המאובחנות אצל ילדיהן. אם אישה הרה סובלת מהפרעה אוטואימונית, כגון זאבת, היא עלולה להעביר את הנוגדנים דרך השליה לעובר, ולאחר מכן הוא התינוק יפתח נוגדנים במשך ארבעה חודשים עד חצי שנה, ויסבול מתסמינים אשר נקראים זאבת נאונטלית.

אם מחלה אוטואימונית נפוצה במשפחה, קיים סיכון מוגבר שהילדים יפתחו אותה. לכן במהלך ההיריון, נשים צריכות לוודא שהרופאים מודעים למחלה ולהיסטוריה המשפחתית, על מנת שניתן יהיה להחליף את התרופות בהן הן משתמשות במהלך ההיריון.

בנוסף, הן עלולות לגרום לבעיות דימום בתינוקות, ולכן הלידה מתבצעת בניתוח קיסרי כדי למנוע דימום או פציעה.

טיפול בילדים עם מחלות אוטואימוניות

בשנים האחרונות, השפעת תרופות כגון סטרואידים על התפתחות הילד היוותה מקור משמעותי לדאגת רופאים והורים המנסים לסייע לילדים עם מחלות אוטואימוניות.

החששות הגדולים ביותר מבחינת הטיפול מתמקדים בשימוש בסטרואידים המשפיעים על התפתחות הילד בקרב ילדים הנוטלים פרדניזון, אך יותר מכך מדאיגה ההשפעה הפסיכולוגית של הפרעה כרונית חמורה. תרופות מודרניות ממוקדות הרבה יותר, בהתאם למחלה האוטואימונית, ולכן השפעתן על ההתפתחות פחות מדאיגה.

התמודדות עם ההשפעות הפסיכולוגיות

הורים ורופאים מכירים כיום בעובדה לפיה ההשפעה הרגשית והפסיכולוגית של מחלה אוטואימונית דורשת תשומת לב. ילדים ובני נוער עשויים להזדקק לסיוע בתחומים הבאים:

התמודדות עם האבחנה – וההשלכות הרגשיות של מחלה כרונית לכל החיים.

התמודדות עם מתחים משפחתיים – גירושין הופכים את המחלה למסובכת יותר, במיוחד כשההורים אינם תמימי דעים לגבי אופן הטיפול במחלה האוטואימונית של הילד.

התמודדות חברתית – בהתאם למחלה, ילדים עלולים להתמודד עם בריונות או חרם בבית הספר. לדוגמא, ילדים עם מחלת קרוהן או קוליטיס עלולים לסבול לעיתים קרובות מהתגרויות בשל תדירות השימוש שלהם בשירותים, או כשחבריהם סבורים בטעות שמחלתם מדבקת.

מומלץ להשתתף בקבוצת תמיכה המסייעת בנושאים אלו ואחרים. קבוצות אלו מאפשרות למשפחות להתמודד עם מחלות אוטואימוניות נדירות בילדות, למצוא אנשים אחרים המתמודדים עם אותו מצב, ולשאוב תמיכה ועידוד הדדיים.